חופשת סקי היא הרבה מעבר לספורט – היא עולם שלם עם תרבות, חוקים, וכן – גם שפה משלו. כשמגיעים לאתר הגלישה, האוויר מתמלא לא רק בפתיתי שלג אלא גם במונחים כמו "גוגלס", "אפרה סקי", "גונדולה" או "חתול שלג". עבור הגולש המתחיל, ואפילו עבור המנוסה, הז'רגון הזה יכול להיות לעיתים מבלבל.

כדי שלא תעמדו נבוכים מול המדריך כשהוא צועק "פיצה!", תדעו להבדיל בין סוגי הרכבלים, ותבינו בדיוק מה כדאי להזמין בבר או במסעדה אחרי יום מאמץ על ההר – ריכזנו עבורכם את המילון המלא לגולש. ממונחים טכניים וציוד חובה ועד לפינוקים הקולינריים של האלפים: הנה כל המושגים שיהפכו את חופשת הסקי שלכם למובנת (וטעימה) הרבה יותר.

אוף-פיסט (Off Piste)

אוף-פיסט הוא מונח מעולם הסקי והסנובורד המתייחס לגלישה מחוץ למסלולים המסומנים באתרי הסקי. מדובר בשטחי שלג טבעיים, ללא טיפול של חתולי שלג, ולכן הגלישה בהם דורשת מיומנות גבוהה ביותר ומדריך צמוד.

אפרה סקי (Après-ski)

אפרה סקי הוא מונח צרפתי שמשמעותו "אחרי הסקי" והוא מתייחס לכל הבילויים והפעילויות שמתרחשים לאחר סיום יום הגלישה באתרי הסקי. לרוב מדובר במסיבות תוססות בברים ומועדונים, שבהן רוקדים לצלילי מוזיקה חיה או דיג'יי, שותים ומבלים. מעבר לכך, אפרה סקי כולל גם ארוחות חורפיות מפנקות במסעדות מקומיות, עם תבשילים כמו פונדו, ראקלט ושטרודל חם. בין הפעילויות הנפוצות אחרי הסקי יש גם ספא, טבילה בג'קוזי, סאונה או מסאז'ים להקלה על השרירים לאחר יום גלישה אינטנסיבי. בנוסף, ישנן פעילויות נוספות שניתן לעשות כמו קניות, הופעות, החלקה על הקרח ומזחלות שלג. אתרי סקי רבים ידועים באווירת האפרה סקי התוססת שלהם, בהם סן אנטון, אישגל ומאיירהופן באוסטריה, ואל טורנס, טין ומריבל בצרפת, וכן ליביניו וצ'רוויניה באיטליה. למי שבאמת אוהב סקי, אפרה סקי הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

אפרול שפריץ (Aperol Spritz)

אפרול שפריץ הוא קוקטייל איטלקי קליל ומרענן, המורכב מאפרול, פרוסקו (יין מבעבע איטלקי) וסודה. המשקה מתאפיין בצבע כתום-אדום בוהק ובטעם מריר-מתקתק עם נגיעות תפוז ולענה. נהוג להגיש אותו עם קרח ופרוסת תפוז, בכוס יין גדולה או בכוס רחבה והוא משקה פופולרי מאוד באיטליה, במיוחד לפני ארוחת הערב. אפרול שפריץ נפוץ גם באתרי אפרה סקי, שם הוא משמש כמשקה קליל ומהנה אחרי יום גלישה.

באני היל (Bunny Hill)

זהו אזור הגלישה המיועד למתחילים בצעדיהם הראשונים על השלג. לרוב מדובר במדרון רחב מאוד בעל שיפוע מתון וכמעט בלתי מורגש, הממוקם בתחתית האתר בסמוך למרכז המבקרים. הבאני היל מצויד בדרך כלל במתקני עלייה ידידותיים כמו "שטיח קסם", והוא המקום הבטוח ביותר ללמוד בו איך לעמוד, לעצור ולפנות לפני שעולים להר עצמו.

בומברדינו (Bombardino)

בומברדינו הוא משקה חורפי חם ומתקתק שמקורו באיטליה, והוא פופולרי במיוחד באתרי הסקי בהרי האלפים. המשקה מבוסס על שילוב של וויסקי או ברנדי, ליקר ביצים, קפה וקצפת, מה שנותן לו טעם עשיר ומרקם קרמי. השם שלו, "פצצה קטנה" באיטלקית, ניתן לו בשל חוזקו האלכוהולי (לרוב סביב 17-20%) והחום שהוא מעניק לגוף במזג אוויר קר. לרוב מגישים אותו בכוס זכוכית עמידה לחום, ולעיתים בתוספת אבקת קינמון או שוקולד מגורד מעל הקצפת. המשקה הפך לחלק בלתי נפרד מתרבות האפרה סקי באתרי הסקי באיטליה.

בוקס (Box)

בוקס הוא אלמנט במתחמי פארקי שלג (Snowpark) והוא משמש גולשי סנובורד וסקי לביצוע החלקות, קפיצות ותרגילים שונים. מדובר במשטח ישר, מלבני ושטוח, עשוי ממתכת, עץ או פלסטיק קשיח, והוא נועד לאפשר לגולשים להחליק עליו עם הסנובורד או המגלשיים. הבוקס דומה למעקה (Rail) אך רחב ויציב יותר, מה שהופך אותו לידידותי לגולשי סקי מתחילים.

ביינדינגס (Bindings)

ביינדינגס הם החלקים שמחברים את מגפי הגולש למגלשיים או לסנובורד, ומשפיעים ישירות על היציבות, השליטה והבטיחות בזמן הגלישה. בסקי, הביינדינגס כוללים מנגנון שחרור אוטומטי שנועד למנוע פציעות במקרה של נפילה, כאשר רמת השחרור מותאמת למשקל ולרמת הגולש. לעומת זאת, בסנובורד, הביינדינגס מחזיקים את המגפיים לקרש אך אינם כוללים מנגנון שחרור אוטומטי. קיימים סוגים שונים של ביינדינגס כאשר כל סוג מותאם לסגנון גלישה שונה.

• מדריך לבחירת ביינדינגס לסנואובורד

גוגלס (Goggles)

גוגלס (Goggles) הם משקפי סקי ייעודיים שנועדו להגן על עיני הגולשים מפני שמש מסנוורת, שלג ורוח חזקה. בניגוד למשקפי שמש רגילים, הגוגלס מספקים כיסוי מלא סביב העיניים, מונעים חדירת רוח ופתיתי שלג ומבטיחים שדה ראייה רחב וצלול גם בתנאי מזג אוויר קשים. הם מגיעים עם עדשות מתחלפות המתאימות לתנאי תאורה שונים – עדשות כהות או עדשות מראה לימים שטופי שמש, ועדשות צהובות או ורודות לשיפור הראייה בימים מעוננים או מושלגים. כמו כן, גוגלס איכותיים כוללים עדשות כפולות וציפוי נגד אדים, המסייעים במניעת הצטברות לחות ומבטיחים ראייה נקייה. הם מהווים אביזר חובה לכל גולש סקי או סנובורד, שכן ראות טובה חיונית לשליטה במהירות ולמניעת תאונות על המסלול.

• משקפי סקי – מדריך מקיף לבחירת גוגלס

גונדולה (Gondola)

גונדולה היא סוג של רכבל סגור המשמש להעברת גולשי סקי וציוד במעלה ההר באתרי הסקי השונים. הגונדולה מורכבת מתאים סגורים המחוברים לכבל נע, ולרוב מכילה בין 4 ל-8 נוסעים. אחד היתרונות המרכזיים של הגונדולה הוא הגנה מפני תנאי מזג אוויר קשים, כולל רוחות חזקות ושלג כבד, מה שהופך אותה לאמצעי תחבורה נוח ובטוח גם בתנאים חורפיים. בחלק מהגונדולות יש תא אחסון חיצוני לציוד סקי, בעוד שבאחרות הנוסעים מעלים איתם את הציוד לתוך התא.

גופי (Goofy)

גופי הוא כינוי בעולם הסנובורד לגולשים שמניחים את רגל ימין קדימה על הלוח, בעוד שרגל שמאל נמצאת מאחור ומשמשת להיגוי ולשליטה. זוהי העמדה ההפוכה לעמידת "רגולר" (Regular), שבה רגל שמאל היא הקדמית. רוב הגולשים מעדיפים עמידת רגולר, ולכן גולשי גופי נחשבים לנדירים יותר. אין בכך שום יתרון או חיסרון – רק העדפה אישית ונוחות. הדרך הפשוטה לבדוק איזה סגנון מתאים לך היא לתת למישהו לדחוף אותך בעדינות מאחור ולראות איזו רגל אתה מציב קדימה באופן אינסטינקטיבי. גולשי סנובורד מקצועיים משתמשים לעיתים בשני הסגנונות בהתאם למצב ולטריקים שהם מבצעים.

גרבי סקי (Ski Socks)

פריט לבוש קריטי שלעיתים קרובות מוזנח על ידי גולשים מתחילים. גרבי סקי ייעודיים אינם סתם גרביים עבים; הם תפורים בצורה ארגונומית (לרגל ימין ושמאל בנפרד) ומרופדים באזורי לחץ ספציפיים כמו השוק, העקב והאצבעות כדי להגן מפני שפשופים מהנעל הקשיחה. הכלל החשוב ביותר הוא לא לגרוב גרבי כותנה, שסופגים זיעה, נרטבים וגורמים לרגליים לקפוא. גרבי סקי איכותיים עשויים מצמר מרינו או חומרים סינתטיים מנדפי זיעה, והם דקים יחסית כדי לאפשר זרימת דם תקינה ותחושה טובה של השלג דרך הנעל.

• גרבי סקי – מדריך מקיף לבחירת והתאמת גרביים לחופשת סקי

גרומינג (Grooming)

גרומינג הוא המונח המתאר את תהליך יישור והידוק מסלולי הסקי באמצעות חתולי שלג. במהלך הלילה או בשעות הבוקר המוקדמות, רכבי השלג מהדקים, מפלסים ומחליקים את השלג על המסלולים, מסירים בליטות ומספקים משטח גלישה חלק ואחיד. תהליך הגרומינג משפר את איכות הגלישה, הבטיחות והנוחות, במיוחד עבור גולשים מתחילים ובינוניים. מסלולים שעברו גרומינג מאופיינים בקווים מקבילים דמויי גלים קטנים, שמעניקים אחיזה טובה יותר למגלשיים ולסנובורד בעיקר בתחילת היום.

ג'רי (Jerry)

מונח סלנג נפוץ, ולעיתים מעליב או הומוריסטי, המתאר גולש חסר מושג המפגין חוסר הבנה בסיסי בתרבות הגלישה, בציוד או בבטיחות. הג'רי יזוהה בדרך כלל על ידי טעויות בולטות כמו הרכבת הקסדה הפוך, השארת רווח ענק בין משקפי הגוגלס לקסדה (Gaper Gap), או התנהגות מסוכנת וחסרת שליטה על המסלול שעלולה לסכן אחרים.

האלפייפ (Halfpipe)

האלפייפ הוא מסלול בצורת חצי צינור המשמש גולשי סנובורד וסקי לביצוע קפיצות, סיבובים ותרגילים באויר. המאפיינים של ההאלפייפ הם צורת U – שני קירות משופעים עם קרקע קעורה ביניהם, גובה קירות משתנה – לרוב בין 3 ל-4 מטרים. רוחב המסלול – צר. האלפייפ נמצא בשימוש באירועי סנובורד חורף אולימפיים ובתחרויות כמו X-Games. זו אחת מצורות הגלישה האתגריות ביותר והיא דורשת שילוב של מהירות, כוח, דיוק ויצירתיות.

ווייט-אאוט (Whiteout)

מצב מזג אוויר קיצוני ומסוכן שבו הראות הופכת לאפסית כתוצאה משילוב של ערפל כבד, עננות נמוכה ושלג היורד בחוזקה. במצב זה, הגולש מאבד את תחושת ההתמצאות במרחב וחווה ורטיגו כי השמיים והקרקע נראים בצבע לבן אחיד ולא ניתן להבחין בשיפועים, בורות או מצוקים. במקרה כזה מומלץ לעצור או לגלוש לאט מאוד בצמוד לסימוני המסלול.

חליפת סקי (Ski Suit)

מערכת הלבוש החיצונית שנועדה להגן על הגולש מפני הקור, הרוח והרטיבות בזמן השהייה על ההר. בעבר היה נהוג ללבוש "אוברול" בחתיכה אחת אך כיום הסטנדרט המקובל הוא שילוב של שני חלקים נפרדים: מעיל ומכנסיים. חליפה איכותית עשויה מחומרים טכניים מתקדמים (כמו גורטקס) המשלבים אטימות גבוהה למים ורוח, יחד עם יכולת "נשימה" המאפשרת לזיעה להתנדף החוצה ולשמור על הגוף יבש. החליפות המודרניות מצוידות בפיצ'רים ייעודיים לגלישה, כגון "חצאית שלג" פנימית למניעת כניסת שלג למעיל בזמן נפילה, כיס ייעודי לכרטיס הסקי-פס (לרוב בשרוול שמאל), ופתחי אוורור עם רוכסנים בבתי השחי ובברכיים לוויסות חום הגוף בימים חמים או במאמץ גבוה.

• חליפות סקי – מדריך מקיף לבחירת חליפת סקי

חתול שלג

חתול שלג הוא כלי רכב ייעודי לתנועה בשלג. מדובר בכלי רכב שפועל על זחלים שתוכנן במיוחד לנסיעה בשלג עמוק ובשטח הררי, והוא משמש בעיקר לתחזוקת מסלולי סקי, חילוץ בשלג עמוק ותנועה בתנאי חורף קיצוניים.

טארטיפלט (Tartiflette)

טרטיפלט הוא מאכל אלפיני מסורתי שמקורו באזור Savoie שבצרפת. מדובר בתבשיל עשיר וחורפי העשוי מתפוחי אדמה פרוסים, גבינת רבלושון, בייקון ובצל מטוגן, כאשר כל המרכיבים נמסים יחד לתבשיל קרמי ומנחם. לעיתים מוסיפים גם שמנת לבישול להעצמת המרקם העשיר.

זהו מאכל מושלם אחרי יום של סקי, שכן הוא משלב טעמים עמוקים עם תחושת חמימות ומשביעות. טארטיפלט מוגש לרוב לצד יין לבן יבש שמשלים את הטעמים העשירים של הגבינה.

טי בר (T-bar)

טי בר הוא סוג של מעלית סקי שמסייעת לגולשים לעלות במדרון תוך כדי עמידה על מגלשיים או סנובורד. היא מורכבת מכבל נע שעליו מחוברים מוטות בצורת T, כאשר קצה ה-T נועד לתמוך בגולש על ידי הצבתו בין הרגליים (לגולשי סקי) או מאחורי הירכיים (לגולשי סנובורד).

השימוש במעלית טי בר דורש שמירה על איזון, שכן הגולשים לא יושבים אלא נגררים במעלה ההר. זוהי מעלית נפוצה במסלולים קצרים או תלולים, בעיקר באזורים שבהם לא משתלם להקים רכבלים או גונדולות. מאחר שהיא דורשת יציבות ושליטה, טי בר נחשב למאתגר עבור גולשים מתחילים, אך ברגע שלומדים להשתמש בו נכון, הוא הופך לאמצעי נוח ומהיר להגעה למסלולים הגבוהים.

טראוורס (Traverse)

טכניקת גלישה שבה הגולש חוצה את המדרון לרוחבו (מצד לצד) במקום לגלוש ישירות למטה עם כוח הכבידה. המטרה העיקרית של טראוורס היא לשמור על קו גובה אחיד כדי להגיע לנקודה מסוימת בהר, להימנע מאזור תלול מדי, או כדי לחזור למעלית מבלי לאבד גובה מיותר. זוהי מיומנות חשובה להתניידות באתר.

יארד סייל (Yard Sale)

מונח סלנג ציורי המתאר נפילה דרמטית וקשה של גולש, שבה מעוצמת המכה הציוד שלו מתנתק ומתפזר לכל עבר על פני השלג. המראה של המגלשיים, המקלות, הכובע והמשקפיים המפוזרים ברדיוס גדול מזכיר קצת "מכירת חצר" אמריקאית, ומכאן השם המשעשע לתקרית הלא נעימה.

יין חם (Mulled Wine)

יין חם מתובל הוא משקה חורפי מסורתי, פופולרי במיוחד באתרי סקי אבל גם בשווקי חג המולד ברחבי אירופה. מדובר ביין אדום מחומם, לרוב בתוספת תבלינים כמו קינמון, ציפורן, הל, אגוז מוסקט וקליפת תפוז, ולעיתים גם בתוספת דבש או סוכר להמתקה.

מקור המשקה באירופה של ימי הביניים, שם שימש דרך לחמם את הגוף בימים קרים ולהעניק ליין טעם עשיר יותר. גרסאות שונות של יין חם נפוצות במדינות רבות: בגרמניה הוא נקרא Glühwein, בצרפת Vin Chaud, בסקנדינביה Glögg, ובבריטניה Mulled Wine.

יין חם הוא חלק בלתי נפרד מתרבות האפרה סקי ומהווה דרך מצוינת להתחמם וליהנות מהרגעים שאחרי הגלישה בשלג.

כפפות סקי

כפפות סקי הן אביזר חיוני לכל גולש סקי או סנובורד והן מספקות הגנה מהקור, מרטיבות ופציעות. הן עשויות חומרים מבודדים ועמידים למים, כמו גורטקס או חומרים סינתטיים אחרים, השומרים על חום הידיים גם בתנאי שלג קיצוניים. קיימים שני סוגים עיקריים של כפפות סקי:

1. כפפות אצבעות (Gloves) – מספקות גמישות ושליטה טובה יותר באחיזת מקלות סקי או אביזרים אחרים.
2. כפפות מיטן (Mittens) – בהן כל האצבעות (מלבד האגודל) נמצאות יחד, מה שמשפר שמירת חום אך מקשה מעט על האחיזה.

לגולשי סנובורד, מומלץ לבחור כפפות עם הגנה מיוחדת לשורש כף היד. בנוסף, חלק מהכפפות כוללות רצועות הידוק, שכבות פנימיות נשלפות, וכיסים להכנסת שקיות חימום לימים קרים במיוחד.

• כפפות סקי – מדריך מקיף לבחירת והתאמת כפפות סקי

מוגולים (Moguls)

מוגולים הם בליטות שלג מסודרות שנוצרות על מסלולי סקי, בדרך כלל כתוצאה מפניות חוזרות ונשנות של גולשים, או כחלק ממסלול שהוכן מראש לאתגרי גלישה. הבליטות מסודרות כשתי וערב, מה שיוצר תוואי שטח לא אחיד שדורש מיומנות גבוהה, שליטה בתנועות הגוף ושימוש בטכניקה מיוחדת כדי לעבור ביניהן בצורה חלקה.

גלישה במסלול מוגולים היא אתגר לא פשוט, במיוחד עבור גולשים מתחילים, שכן יש צורך לספוג את התנודות עם הברכיים, לבצע פניות חדות ומהירות, ולשמור על קצב אחיד כדי לא לאבד שליטה. מסלולים אלו נפוצים במיוחד באתרי סקי עם מדרונות תלולים, ואף משמשים לתחרויות סקי חופשי.

מכנסי סקי (Ski Pants)

מכנסיים ייעודיים לגלישה שנועדו לשמור על פלג הגוף התחתון יבש וחם. מעבר להיותם עמידים למים ורוח, הם כוללים פיצ'רים חכמים כמו קרסוליות – שרוול פנימי עם גומי הנמתח מעל הנעל ומונע משלג להיכנס מלמטה, אזורים מחוזקים בחלק התחתון הפנימי להגנה מפני חתכים מסכיני המגלשיים, ורוכסני אוורור בירכיים. קיימת גרסה פופולרית הנקראת "Salopettes" או "Bibs" – מכנסיים עם חלק עליון ושלייקס (כמו אוברול), המבטיחים שגם בנפילות בשלג עמוק, השלג לא יחדור למכנסיים באזור המותניים.

• מכנסי סקי – מדריך מקיף לבחירת והתאמת מכנסיים לחופשת סקי

מעיל סקי (Ski Jacket)

פריט הלבוש העליון והחשוב ביותר במלתחת הגולש, המתוכנן לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצוניים תוך כדי ביצוע פעילות גופנית. בניגוד למעיל חורף רגיל, מעיל סקי בנוי מחומרים טכניים שאוטמים כניסת מים ורוח מבחוץ, אך מאפשרים ללחות הזיעה להתנדף. קיימים שני סוגים עיקריים: מעילי "סופטשל" או "של" דקים המשמשים כשכבת הגנה בלבד ודורשים לבוש תרמי מתחתם, ומעילים מבודדים המכילים שכבת חימום פנימית. המעיל כולל פיצ'רים ייחודיים לגלישה: כיס ייעודי לכרטיס הסקי-פס, "חצאית שלג" פנימית למניעת כניסת שלג בזמן נפילה, ברדס (קפוצ'ון) גדול המותאם לחבישה מעל קסדה, ורוכסני אוורור בבתי השחי לוויסות הטמפרטורה.

• מעילי סקי – מדריך מקיף לבחירת מעיל סקי

מעלית סקי

מעלית סקי היא אמצעי תחבורה באתרי סקי המשמש להעלאת גולשים במעלה ההר אל נקודות ההתחלה של מסלולי הגלישה. קיימים מספר סוגי מעליות, כשהנפוצים ביותר הם גונדולה – תא סגור המתאים למספר נוסעים, כיסא סקי (Chairlift) – כיסאות פתוחים המחוברים לכבל נע, וטי בר. סוג המעלית תלוי בתנאי השטח, ברמת הגולשים ובכמה כסף הושקע באתר.

מפולת שלגים (Avalanche)

תופעת טבע מסוכנת שבה גוש עצום של שלג ניתק ממקומו על המדרון וגולש במהירות אדירה כלפי מטה, כשהוא סוחף איתו כל מה שבדרך. סכנה זו רלוונטית בעיקר לגולשי אוף-פיסט (מחוץ למסלולים המסומנים), והיא דורשת ידע מוקדם, ציוד בטיחות ייעודי (כמו משדר איתור, את חפירה ומוט גישוש) וזהירות רבה.

מקלות סקי (Ski Poles)

אביזר עזר חיוני לגולשי סקי (אך לא לסנובורד), המשמש למספר מטרות: שמירה על שיווי משקל, יצירת קצב בפניות, ודחיפה עצמית בקטעים מישוריים או בעליות קלות. המקלות עוזרים לגולש לתזמן את הסיבובים ולשמור על פלג גוף עליון יציב ופונה למורד.

סופרפייפ (Superpipe)

סופרפייפ הוא גרסה גדולה ומתקדמת יותר של האלפייפ – מסלול בצורת חצי צינור המשמש גולשי סנובורד וסקי לביצוע קפיצות ותרגילים אוויריים.

ההבדל העיקרי בין סופרפייפ להאלפייפ רגיל הוא בגודל. סופרפייפ – קירות בגובה של לפחות 6.7 מטרים (תקן אולימפי) ורוחב מסלול גדול יותר. האלפייפ רגיל – קירות נמוכים יותר (לרוב 3–4 מטרים) ומסלול צר יותר. בגלל הגודל של הסופרפייפ, ספורטאים יכולים להגיע למהירויות גבוהות יותר ולקבל זמן אוויר ממושך יותר, מה שמאפשר ביצוע תרגילים מורכבים כמו סלטות וסיבובים מרובים.

סלאש (Slush)

סלאש הוא שלג רטוב ורך הנוצר כאשר הטמפרטורות עולות ומתחילות להמיס את השלג. תופעה זו נפוצה בעיקר בשעות הצהריים המאוחרות או בסוף עונת הסקי, כאשר חלק מהשלג הופך לשכבה דקה של קרח מעורב במים. גלישה על סלאש מרגישה איטית יותר, שכן השלג הרטוב יוצר חיכוך מוגבר, ולעיתים אף מקשה על שליטה במהירות ובכיוון.

סנואופארק (Snowpark)

סנואופארק הוא אזור ייעודי באתרי סקי וסנובורד, המכיל מכשולים, מקפצות, ריילים, בוקסים וקיקרים המאפשרים לגולשים לבצע קפיצות ופעלולים. סנופארקים מתאימים בעיקר לגולשים מנוסים ומשמשים לתחרויות גלישה חופשית ברמות שונות. בחלק מהסנואופארקים יש גם מזרני אימונים לנחיתה רכה, מה שמאפשר לגולשים להתאמן על טריקים חדשים ללא חשש מפציעה. סנופארקים נחשבים לחלק בלתי נפרד מחוויית הסקי המודרנית, והם נפוצים באתרי סקי מובילים באירופה, צפון אמריקה ויפן.

סקי ז'ורינג (Ski Joëring)

סקי ז'ורינג הוא ספורט חורף ייחודי שבו הגולש נמשך על מגלשיים על ידי סוס או קבוצת כלבים, תוך כדי תנועה על מסלול שלג מהודק. מקור השם מגיע מהמילה הנורווגית "kjøring" שפירושה "משיכה", והענף עצמו התפתח בצפון אירופה, בעיקר בסקנדינביה, כאמצעי תחבורה מסורתי שהפך עם הזמן לפעילות פנאי.

סקי פטרול (Ski Patrol)

סקי פטרול הוא צוות הצלה, פיקוח ועזרה ראשונה הפועל באתרי סקי, ותפקידו לדאוג לבטיחות הגולשים במסלולים. חברי הצוות, שהם לרוב גולשים מנוסים עם הכשרה רפואית, אחראים על איתור גולשים פצועים, מתן עזרה ראשונה, פינוי פצועים במזחלות חירום, סימון סכנות במסלולים ומניעת מפולות שלג. באתרי סקי גדולים, הסקי פטרול מבצע סיורים יומיומיים כדי לוודא שהמסלולים בטוחים, ובמקרים של מצבי חירום קיצוניים, הצוות עשוי להפעיל מסוקים לפינוי רפואי. בנוסף, הם אלו שסוגרים מסלולים במזג אוויר מסוכן ומבצעים בדיקות בטיחות למעליות הסקי והמתקנים.

סקיבורדינג (Skiboarding)

סקיבורדינג הוא ענף גלישה ייחודי המשלב סקי וסנובורד, בו משתמשים במגלשיים קצרים במיוחד, בדרך כלל באורך של 90-110 ס"מ, בעלי שני קצוות מעוקלים המאפשרים גלישה לכל הכיוונים, כולל עם הגב למדרון.

סקי פס (Ski Pass)

סקיפס הוא כרטיס גישה למעליות באתר סקי, המאפשר לגולשים שימוש חופשי ברכבלים, בגונדולות ובמעליות הסקי במהלך תקופת הזמן שנרכשה. הסקיפס יכול להיות חצי יומי, יומי, שבועי או עונתי, ובאתרים מסוימים קיימות גם חבילות גמישות המאפשרות מספר ימי גלישה לא רצופים.

מחיר הסקיפס משתנה בהתאם לעונה, לגודל האתר ולרמת הפופולריות שלו, כאשר אתרים גדולים עם מסלולים רבים ומתקנים מתקדמים מציעים סקיפס יקר יותר. בחלק מהאתרים יש אפשרות לרכוש סקיפס מורחב, הכולל גישה לכמה אתרי סקי סמוכים או לאזור גלישה שלם (כגון סקיפס "Les Trois Vallées" בצרפת, המכסה שלושה אתרים שונים).

כיום, רוב הסקיפסים הם כרטיסים חכמים עם צ'יפ אלקטרוני, כך שאין צורך להוציא אותם מהכיס – פשוט עוברים בשערים האוטומטיים, והמערכת מזהה את הגולש.

סקי-אין סקי-אאוט (Ski-in Ski-out)

סקי-אין סקי-אאוט הוא מונח שמתאר מלונות, דירות או צימרים הממוקמים ישירות על המסלולים, כך שניתן לגלוש היישר ממקום הלינה אל המסלול ולחזור באותו אופן – בלי צורך להשתמש בהסעות, ללכת עם ציוד כבד או לנסוע ברכב למעליות הסקי.

פאודר (Powder)

פאודר הוא שלג טרי, קל ואבקתי, שנוצר לאחר סופות שלג חדשות או במקומות בהם גולשים עדיין לא עברו. זהו השלג האידיאלי לגולשי סקי וסנובורד, שכן הוא מאפשר גלישה רכה בריחוף עם פחות חיכוך ופחות השפעה של בליטות במסלול. גלישה על פאודר דורשת טכניקה שונה, הכוללת משקל אחורי יותר ושימוש בתנועות עדינות, כדי למנוע שקיעה בשלג העמוק. פאודר נפוץ במיוחד באזורים גבוהים.

פיצה (Snow Plow)

פיצה היא טכניקת גלישה בסיסית בסקי, המשמשת להאטה ולעצירה במסלולים תלולים או בקרב גולשים מתחילים. הטכניקה נקראת כך משום שהמגלשיים מפנים את קצותיהם הקדמיים אחד כלפי השני, ויוצרים צורת משולש הדומה למשולש של פרוסת פיצה.

פארלל (Parallel)

פארלל (Parallel) הוא טכניקת גלישה בסקי, שבה המגלשיים נשארים מקבילים לאורך כל התנועה במורד המסלול, בניגוד לשיטת הפיצה שבה המגלשיים מופנים אחד לכיוון השני לעצירה ושליטה. טכניקת פארלל היא הבסיס לגלישה בסגנון קארבינג.

פרירייד (Freeride)

פרירייד הוא סגנון גלישה חופשי ובלתי מוגבל, שבו גולשי סקי או סנובורד גולשים מחוץ למסלולים המסומנים, לעיתים על שלג עמוק ובשטחים טבעיים עם שיפועים תלולים, יערות ומכשולים טבעיים. פרירייד דורש ניסיון גבוה ויכולת התמודדות עם שלג לא מהודק. בנוסף, בגלל הסיכון במפולות שלג וסלעים נסתרים, מומלץ לגלוש רק עם ציוד בטיחות מתאים (כגון מכשיר איתור מפולות).

צבעי מסלולים (Piste Colors)

מערכת דירוג בינלאומית (המשתנה מעט בין אירופה לאמריקה) המסמנת את רמת הקושי של המסלול. הדירוג האירופי המקובל הוא: ירוק – מסלול קל מאוד למתחילים, כחול – מסלול קל עד בינוני, המתאים לרוב הגולשים ומתאפיין בשיפועים נוחים, אדום – מסלול לבינוניים-מתקדמים עם שיפועים תלולים יותר ושחור – מסלול קשה מאוד למומחים בלבד, הכולל שיפועים חדים, מהמורות ולעיתים קרח.

צ'יפס (French Fries)

מונח המוכר בעיקר בשיעורי סקי לילדים ומתחילים, המתאר גלישה עם מגלשיים מקבילים זה לזה. זהו השלב המתקדם יותר המגיע אחרי שלב ה"פיצה". במצב זה הגלישה מהירה יותר והשליטה נעשית על ידי הטיית המגלשיים ולא על ידי חיכוך כתוצאה מפתיחת הרגליים.

קארבינג (Carving)

קארבינג הוא טכניקת גלישה מתקדמת בסקי ובסנובורד, שבה מבצעים פניות חדות תוך שימוש בקצוות המגלשיים, ללא החלקה של הזנב. התוצאה היא גלישה חלקה, מהירה ועם אחיזה טובה יותר בשלג. טכניקה זו משפרת את השליטה והיציבות במסלולים תלולים ומהירים, והיא נפוצה מאוד בסקי אלפיני תחרותי ובסגנון פריסטייל (Freestyle).

קיקרים (Kickers)

קיקרים הם מקפצות שלג ייעודיות הנמצאות בפארקי שלג או במסלולים טבעיים. קיקרים משמשים לביצוע קפיצות ותרגילים אוויריים בסקי ובסנובורד. גובה ואורך הקיקר משתנים בהתאם לרמת הגולשים, כאשר קיקרים קטנים מיועדים למתחילים, ואילו קיקרים גדולים משמשים גולשים מתקדמים לביצוע סלטות, סיבובים ותרגילים מורכבים. הקיקרים הם אחד האלמנטים המרכזיים בתחרויות סנובורד וסקי פריסטייל.

קרלינג (Curling)

קרלינג הוא ספורט חורפי קבוצתי אותו משחקים על משטח קרח. המשתתפים מתחרים בהחלקת אבני גרניט כבדות לכיוון מטרה מסומנת על משטח הקרח. המשחק מזכיר במידת מה באולינג או פטאנק.

קסדה (Helmet)

אביזר בטיחות שהפך בשנים האחרונות לסטנדרט כמעט מוחלט באתרי הסקי, ומחליף את כובעי הצמר המסורתיים. הקסדה מגנה על הראש מפני פגיעות קשות במקרה של נפילה או התנגשות עם גולש אחר, והיא גם מספקת בידוד מצוין מקור ורוח. בחלק מהאתרים חבישת קסדה היא חובה לילדים.

• קסדות סקי – מדריך מקיף לבחירת קסדת סקי

ראקלט (Raclette)

ראקלט הוא מאכל שוויצרי מסורתי ומאחד המאכלים האופייניים לחופשות סקי באלפים. מדובר בגבינה חצי-קשה הנמסה בחום, בדרך כלל באמצעות מכשיר ייעודי או מעל אש פתוחה. לאחר מכן הרקלאט מגורדת ונשפכת ישירות על תוספות שונות כמו תפוחי אדמה מבושלים, ירקות, נקניקים, פסטה, חמוצים ולחם כפרי. המנה נפוצה במיוחד בשוויץ, צרפת ואיטליה, והיא מזוהה עם ארוחות חורף חמימות לאחר יום גלישה. לצד הראקלט נהוג לשתות יין לבן יבש, שמשתלב היטב עם טעמה העשיר.

רגולר (Regular)

רגולר הוא כינוי בעולם הסנובורד (אבל לא רק אלא גם בעולמות הסקייטבורד והגלישה) המתאר גולשים שמניחים את רגל שמאל קדימה על הלוח, בעוד שרגל ימין נמצאת מאחור ומשמשת להיגוי ולשליטה. זהו הסגנון הנפוץ ביותר בקרב גולשים, בניגוד לסגנון "גופי" (Goofy), שבו רגל ימין היא הקדמית. בחירת הסגנון נעשית לפי תחושת הנוחות של הגולש, כאשר הדרך לבדוק זאת היא לעמוד בצורה טבעית ולראות איזו רגל נוטה להוביל קדימה בעת דחיפה פתאומית. בעוד שרוב הגולשים גולשים בסגנון אחד, המקצוענים מתאמנים על שני הסגנונות כדי לשפר את היכולת לבצע פעלולים ולשלוט טוב יותר בגלישה.

רכבל כיסאות (Chairlift)

סוג המעלית הנפוץ ביותר באתרי סקי, המורכב מספסל פתוח התלוי על כבל ומסיע את הגולשים באוויר אל מעלה ההר כשהמגלשיים נשארים על הרגליים. הרכבלים נעים בגדלים שונים (ממושב יחיד ועד שמיניות) ולרוב מצוידים במעקה בטיחות ולעיתים גם בכיסוי פלסטיק ("בועה") להגנה מפני רוח ושלג.

רכבת מזחלות (Snake Gliss)

Snakegliss היא פעילות חורף קבוצתית מהנה במיוחד, שבה מספר מזחלות פלסטיק יחידות מחוברות זו לזו בטור באמצעות מפרקים גמישים, ויוצרות ביחד "נחש מזחלות" מתפתל – ומכאן השם: Snake + Gliss (נחש + גלישה בצרפתית). המשתתפים יושבים אחד אחרי השני, וכל תנועה או פנייה של המזחלת הקדמית משפיעה על שאר המזחלות ויוצרת תנועה גלית לאורך כל הרכבת. ככל שנמצאים אחורה יותר ב"נחש", כך החוויה הופכת ליותר סוערת ומצחיקה – עם יותר טלטולים, סיבובים וגלישות פתאומיות בצדדים. את הרכבת מזחלות מוביל מדריך שיושב בחלק הקדמי ושולט בכיוון ובקצב.

שאלט (Chalet)

שאלט הוא מבנה מסורתי מעץ, נפוץ במיוחד באזורים האלפיניים בצרפת, שווייץ ואוסטריה. במקור, השאלטים שימשו כמבני קיץ לרועי צאן בהרים, אך כיום הם הפכו לסוג פופולרי של לינה יוקרתית באתרי סקי. לרוב זהו מבנה עם גג משופע וחלונות גדולים המשקיפים על הנוף ההררי ורבים מהשאלטים כוללים אח עצים, קירות עץ ואזורי ישיבה נעימים.

שוס (Schuss)

מונח שמקורו בגרמנית, המתאר גלישה בקו ישר ישירות במורד המדרון ללא ביצוע פניות כלל, במטרה לצבור מהירות מקסימלית. גולשים משתמשים בטכניקה זו בעיקר כדי לצלוח קטעים מישוריים ארוכים או עליות קטנות מבלי להיתקע ולצורך כך להיעזר בדחיפות מקלות או בהליכה.

שטיח קסם (Magic Carpet)

מסוע (בדומה למסועים בנמלי תעופה) הנמצא בדרך כלל באזורי הלימוד למתחילים ובילדים. המתקן מאפשר לגולשים לעלות במעלה השיפוע המתון בעמידה נוחה וללא מאמץ, ללא צורך במיומנות הנדרשת לשימוש במעליות כפתור (טי-בר) או רכבלים, מה שהופך אותו לאידיאלי לצעדים הראשונים.

שלג בטוח (Snow Sure)

שלג בטוח הוא מונח המשמש לתיאור אתרי סקי עם סבירות גבוהה לכיסוי שלג טבעי לאורך כל עונת הגלישה, במיוחד בתחילת ובסוף העונה. אתרים הנחשבים "שלג בטוח" ממוקמים בגובה רב (בדרך כלל מעל 2,500-3,000 מטרים).

אתרים עם תנאי "Snow Sure" מספקים יתרון משמעותי לגולשים שמתכננים חופשה מוקדמת בדצמבר או מאוחרת באפריל, שכן הסיכוי לגלוש בהם על שלג איכותי הוא גבוה בהרבה מאשר באתרי סקי נמוכים יותר. בנוסף, רבים מהאתרים הללו משלבים גם מערכות תותחי שלג מתקדמות, שמסייעות בשמירה על איכות המסלולים במקרה של חורף יבש.

בין אתרי הסקי הידועים כ"שלג בטוח" ניתן למצוא את ואל טורנס שבצרפת, צרמט בשוויץ, הינטרטוקס באוסטריה וטין שבצרפת בהם ניתן ליהנות מתנאי גלישה מעולים גם כאשר באתרים בגבהים נמוכים יותר חסר שלג.

שעווה (Wax)

חומר ייעודי אותו מורחים ומחדירים בחום לבסיס המגלשיים או הסנובורד. השעווה מפחיתה את החיכוך עם השלג, דוחה מים ומאפשרת לציוד להחליק בצורה חלקה ומהירה יותר. בנוסף, השעווה מגינה על בסיס המגלשיים מפני התייבשות ושריטות. נהוג לעשות "ווקס" לציוד לפחות פעם אחת לפני חופשת הסקי.

תותחי שלג (Snow Guns)

תותחי שלג הם מכונות לייצור שלג מלאכותי. הן משמשות באתרי סקי כדי לפזר מספיק שלג על המסלולים, במיוחד בתחילת ובסוף העונה, או בתקופות בהן כמות השלג הטבעי אינה מספיקה. תותחי השלג מרססים מים ואוויר דחוס לטמפרטורה נמוכה, מה שגורם לטיפות המים לקפוא ולהפוך לפתיתי שלג מלאכותיים. תהליך זה מדמה את אופן היווצרות השלג בטבע, אך השלג שנוצר הוא דחוס יותר משלג טבעי, ולכן הוא נשאר על המסלולים לאורך זמן רב יותר.

פורסם ב:

• מדריכים

מתוייג ב:
מדריכים