אם בעשור הקודם היינו עדים למאבק בינארי בין ה"קמבר" (Camber) המסורתי לבין ה"רוקר" (Rocker) המהפכני, הרי שהשנה אנו עדים לסינתזה מוחלטת ולעידן של ניואנסים הנדסיים דקים. היצרניות המובילות של הסנואובורדים משלבות טכנולוגיות של עיצוב תלת-ממדי (3D Contouring) בבסיס הבורד, משתמשות בחומרים מרוכבים מתעשיית החלל לשיפור יחסי משקל-חוזק, ומתאימות את הגיאומטריה של הקרש לרמת דיוק של מילימטרים.

עבור הגולש הישראלי שכולה רוצה לקנות סנואובורד לחופשה הבאה, האתגר כפול ומכופל. מעבר לצורך להבין את הפיזיקה המורכבת של הציוד, עליו לנווט במבוך כלכלי ולוגיסטי ייחודי. השילוב בין מחירי הציוד העולמיים, שערי המטבע, מיסוי מקומי, ומדיניות הכבודה המשתנה של חברות התעופה הטסות מתל אביב, הופכים את רכישת הסנואובורד לפרויקט.

מדריך זה נכתב מתוך מטרה אחת: להעניק לגולש הישראלי את כל הכלים הנדרשים כדי להחליט איזה בורד מתאים לו. אנו נצלול לעומק המבנה המולקולרי של בסיסי הגלישה, ננתח את האינטראקציה בין סוגי שלג שונים באירופה לבין הגיאומטריה של הבורד, ונפרק לגורמים את העלויות האמיתיות של יבוא אישי מול רכישה מקומית.

האנטומיה של הסנואובורד

כדי להבין איזה בורד מתאים לצרכים הספציפיים שלכם, עלינו לפרק את הלוח המורכב הזו לגורמים. סנואובורד אינו סתם "קרש עץ"; זוהי מערכת דינמית של מתחים, לחצים והחזרי אנרגיה. הבנה של המרכיבים הללו היא קריטית לא פחות מהבנת טכניקת הגלישה עצמה.

פרופילים: המנוע של הבורד

הפרופיל של הבורד, כפי שהוא נראה במבט צד כאשר הוא מונח על משטח ישר, הוא הגורם המשפיע ביותר על ה"אישיות" של הסנואובורד. זהו המנגנון שקובע כיצד הוא יאגור וישחרר אנרגיה, וכיצד הוא יוצר את המגע עם השלג.

הבורד המסורתי (קמבר)

הקמבר הוא התצורה הקלאסית ביותר. בבורד בעל פרופיל קמבר, נקודות המגע נמצאות בקצה החרטום ובקצה הזנב, בעוד שמרכז הבורד מתרומם באוויר בקשת מתונה.

• מכניקה ופיזיקה: כאשר הגולש עומד על הבורד, משקל גופו דורך את הקשת כלפי מטה ומשטח אותה כנגד השלג. פעולה זו יוצרת מתח אלסטי לאורך כל ליבת העץ של הבורד. כאשר הגולש נכנס לפניה או מתכונן לקפיצה, הוא משחרר את המתח הזה, והבורד מזנק בחזרה לצורתו המקורית כמו קפיץ.
• היתרונות: יציבות עליונה במהירויות גבוהות, דיוק כירורגי בפניות, ו"פופ" אגרסיבי. הקמבר מבטיח שכל אורך הסכין יהיה במגע עם השלג בעת הפעלת לחץ, מה שמעניק לו אחיזה מעולה בקרח.
• למי זה מתאים? לגולשים טכניים, חובבי מהירות, גולשי Halfpipe שזקוקים לאחיזה וכל מי שגולש במסלולים קפואים ומהודקים (כמו בבקרים המוקדמים בדולומיטים). דוגמה מובהקת לזה היא ה-Burton Custom Camber, ששומר על נאמנות לתצורה זו כדי לספק ביצועים מקסימליים.

בורד רוקר (Rocker / Reverse Camber)

בורד הרוקר הוא ההפך המוחלט מהקלאסי/קמבר. בבורד זה, מרכז הבורד הוא הנקודה הנמוכה ביותר הנוגעת בשלג, בעוד שהקצוות מתרוממים מעלה בהדרגה, בצורה המזכירה בננה או כיסא נדנדה.

• מכניקה ופיזיקה: מכיוון שהקצוות כבר מורמים, נדרש פחות מאמץ כדי למנוע מהם "לתפוס את הקצה" בטעות. בשלג עמוק, הצורה הזו מייצרת עילוי הידרודינמי טבעי, שכן החרטום שואף לעלות מעל השלג במקום לצלול לתוכו.
• היתרונות: ציפה ללא מאמץ בפאודר, תחושה משוחררת וסלחנית מאוד שמונעת נפילות אופייניות למתחילים, ויכולת תמרון קלה על משטחים שטוחים.
• החסרונות: היציבות נמוכה במהירות גבוהה (הבורד נוטה "לרעוד" או להרגיש רופף), ואחיזת חלשה יותר בקרח מכיוון שפחות שטח נמצא במגע אפקטיבי עם המדרון.

פרופילים היברידיים: הטוב שבכל העולמות

כאן נמצאת החדשנות האמיתית של השנים האחרונות. המהנדסים הבינו שאין צורך לבחור בין יציבות לבין סלחנות, וניתן לשלב את הפרופילים באזורים שונים של אותו הבורד.

1. Rocker-Camber-Rocker (או CamRock): הפרופיל הפופולרי ביותר בקרב בורדים מסוג All-Mountain. באזור שבין הרגליים קיים קמבר מתון המספק יציבות ואחיזה, בעוד שלקראת הקצוות הפרופיל מתהפך לרוקר. זהו הסוד של ה-Jones Mountain Twin למשל. הוא מספק את ה"נשיכה" של הקמבר כשצריך אותה, אבל משחרר את הקצוות בפאודר או בנחיתות לא מושלמות.
2. C2 / Flying V (רוקר בין הרגליים, קמבר מתחת לרגליים): טכנולוגיה המזוהה בעיקר עם חברות כמו Lib Tech (בשם C2) ו-Burton (בשם Flying V). כאן, מרכז הבורד הוא רוקר, מה שמאפשר סיבוב קל וציפה, אך מתחת לכפות הרגליים ישנם אזורי קמבר עוצמתיים שמעניקים שליטה וכוח בדיוק בנקודות הלחץ. דגם ה-Lib Tech Orca משתמש בפרופיל C2x כדי לאפשר לגולש לצוף בפאודר עמוק ועדיין לחרוץ מסלולים בדרך למעלית.

צורות וגיאומטריה: הפיסול של התנועה

אם הפרופיל הוא המנוע, הצורה היא השלדה. היא קובעת לאיזה כיוון הבורד רוצה לנסוע וכיצד הוא מתנהג בפניות.

בורדי True Twin

בבורד מסוג True Twin, החרטום והזנב זהים לחלוטין בכל פרמטר: אורך, רוחב, צורה, וגמישות. העמידה היא בדיוק במרכז הבורד.

• שימוש: זהו הכלי האולטימטיבי לגולשי פריסטייל ופארקי שלג. הוא מאפשר לגלוש ולנחות באותה נוחות בשני הכיוונים (Regular ו-Switch).
• דוגמה: ה-Burton Process עליו גולשים מקצוענים בפארק הוא דוגמה קלאסית לבורד שנועד לאפשר את זה.

בורדי Directional

בורדים אלו נועדו לגלוש בעיקר לכיוון אחד – קדימה. החרטום ארוך יותר מהזנב, ולעיתים קרובות ישנו שוני בגמישות (זנב קשיח יותר ליציבות ביציאה מפניות, חרטום רך יותר לספיגת זעזועים). העמידה מוסטת לאחור כדי להעביר משקל לזנב ולהרים את האף בשלג העמוק.

• שימוש: גלישת פרירייד, קארבינג על מסלולים, וגלישת פאודר.

בורדי Directional Twin: הפשרה החכמה

קטגוריה זו שולטת בשוק ה-All-Mountain. למראית עין, הבורד נראה סימטרי (חרטום וזנב בצורה דומה), אך בפועל ישנם הבדלים עדינים. לעיתים הליבה קשיחה יותר בזנב, או שהחורים של הביינדינגס מוסטים סנטימטר או שניים לאחור.

• המשמעות: גולש יכול ליהנות מיכולות גלישה ב-Switch בעת הצורך, אך נהנה מיתרון יציבות וכוח כאשר הוא גולש בכיוון הטבעי שלו. ה-Capita D.O.A וה-Jones Mountain Twin הם המלכים של הקטגוריה הזו.

Volume Shifted: המהפכה הרחבה

טרנד שהתחיל לפני מספר שנים והגיע לשיאו ב-2026. הקונספט הוא ליצור בורד רחב מאוד אך קצר משמעותית (3-10 ס"מ פחות מהאורך הרגיל).

• הרציונל: הרוחב הנוסף מונע לחלוטין גרירת בהונות ומגדיל את שטח הפנים לטובת ציפה בפאודר. הקיצור באורך הופך את הבורד לזריז בצורה קיצונית, מה שמאפשר תמרון בין עצים צפופים בקלות. ה-Lib Tech Orca הוא המוביל של הקטגוריה הזו, ומאפשר לגולש ליהנות מיציבות של בורד ארוך עם זריזות של סקייטבורד.

חומרים ובנייה: הלב הפועם של הבורד

מתחת לגרפיקה הצבעונית מסתתרת טכנולוגיה מתקדמת של חומרים.

• הליבה (Core): ברוב הבורדים האיכותיים הליבה עשויה עץ. סוגי העץ משתנים – צפצפה למשקל קל וגמישות, במבוק לקפיציות וחוזק, ופאולוניה להפחתת משקל. בורדים יוקרתיים כמו ה-Jones Stratos משלבים מספר סוגי עץ באזורים שונים כדי לשלוט בתגובתיות.
• חומרים מרוכבים: סביב הליבה עוטפים שכבות פיברגלס. Biax (סיבים ב-90 מעלות) נותן תחושה רכה. Triax (סיבים ב-45 מעלות) נותן קשיחות פיתולית ותגובה מהירה יותר. לבורדים מתקדמים מוסיפים סטרינגרים מקרבון – פסי פחמן שמושתלים לאורך או לרוחב הבורד כדי להוסיף "פופ" ויציבות ללא תוספת משקל משמעותית.

טכנולוגיות אחיזה

שתי טכנולוגיות ספציפיות הפכו לסטנדרט בקרב היצרניות המובילות:

1. Magne-Traction / Traction Tech: פיתוח שמקורו בחברת Mervin (היצרנית של Lib Tech ו-Gnu) ואומץ גם על ידי Jones. הרעיון הוא להפוך את סכין המתכת (Edge) מישרה לגלית, בדומה לסכין לחם משוננת.
   • האפקט: במקום שתי נקודות מגע עיקריות, נוצרות 7 נקודות מגע לאורך הסכין. הדבר משפר דרמטית את האחיזה בקרח, והופך בורדים עם פרופיל רוקר (שבאופן טבעי יש להם פחות אחיזה) למכונות חיתוך קרח יעילות. לגולש הישראלי המגיע לסקי בחרמון הקפוא או למסלולים המהודקים של אירופה, זוהי טכנולוגיה משנת משחק.
2. 3D Base Contours: טכנולוגיה ש-Jones ו-Bataleon מובילות. הקצוות של בסיס הבורד (באזור החרטום והזנב) אינם שטוחים לחלוטין אלא מקומרים כלפי מעלה בצורת כף (Spoon).
   • האפקט: מפחית חיכוך במגע עם השלג, משפר את הציפה בפאודר (כמו חרטום של סירה), ומאפשר כניסה חלקה וזורמת יותר לפניות ("Roll in") במקום תחושה חדה ופתאומית. ב-Capita Super D.O.A החדש הטכנולוגיה הזו אומצה כדי לשפר את הביצועים המגוונים שלו.

התאמת הבורד לגיאוגרפיה – מפסגות האלפים ועד לחרמון

אחת הטעויות הנפוצות ביותר ברכישת סנואובורד היא בחירת ציוד שמתאים לפנטזיה ולא למציאות שבה הגולש יבלה את רוב זמנו. סוג השלג, הטמפרטורה, ותוואי השטח משתנים דרמטית בין יעדי הסקי השונים הפופולריים בקרב ישראלים. הבנה של ההבדלים הללו היא המפתח לבחירת הציוד הנכון.

סנואובורד באלפים הצרפתיים (ואל טורנס, טין, לה פלאן, שלושת העמקים) – הדרישות מהבורד: ורסטיליות ויציבות

אזור זה מתאפיין באתרים גבוהים מאוד (חלקם מעל 3,000 מטר), מרחבים עצומים המחוברים ביניהם, ושינויי גובה דרמטיים בגלישה אחת. השלג באזורים הגבוהים נשמר יבש ואיכותי אך יכול להפוך לקרח סחוף רוחות בפסגות החשופות. המאפיין הבולט ביותר הוא האפשרות האינסופית לגלישת אוף פיסט נגישה בצדי המסלולים.

בצרפת, אתם גומעים מרחקים. ביום ממוצע בשלושת העמקים אתם עשויים לעבור ממסלול מהודק בבוקר, פאודר בתולי בצד המסלול, ולסיים אחר הצהריים במסלול משובש ומלא גבשושיות.

חפשו בורד עם פרופיל היברידי (כמו CamRock) שיספק יציבות במהירות גבוהה במסלולים הארוכים, אך עם חרטום המותאם לציפה עבור הגיחות לשלג העמוק. בורדים כמו Jones Stratos או Burton Custom הם בחירה אידיאלית כאן – הם מספיק קשיחים כדי להתמודד עם המהירות והשינויים בשלג, אך מספיק זריזים לניווט בין גולשים אחרים.

סנואובורד בהרי הדולומיטים, איטליה (סלה רונדה, ואל גרדנה, קורטינה) – הדרישות מהבורד: אחיזת סכין מקסימלית

הדולומיטים האיטלקים ידועים בנופים דרמטיים ובמטבח משובח, אך מבחינת שלג הם מציבים לגולשים אתגר ייחודי. כמות השלג הטבעי לעיתים נמוכה יותר מאשר בצרפת או באוסטריה והאיטלקים מפצים על כך בעזרת מערכות שלג מלאכותי משוכללות ועבודת חתולי שלג ברמה של אומנות. התוצאה: מסלולים מהודקים להפליא, קשים, מהירים מאוד, ולעיתים קרובות – במיוחד בשעות הבוקר או בשנים שחונות – קרחוניים.

כאן, היכולת "לנעוץ" את הסכין בקרח היא ההבדל בין הנאה לבין החלקה בלתי נשלטת. בורד רוקר מלא הוא בחירה גרועה לדולומיטים.

חובה לבחור בורד עם פרופיל קמבר דומיננטי או בורד המצויד בטכנולוגיית אחיזת סכין כמו Magne-Traction (של Lib Tech/Gnu/Jones). בורדים אלו יתפקדו כמו סכינים משוננות על המשטחים הקשים של הסלה רונדה. דגם ה-Lib Tech Orca, למרות היותו מכונת פאודר, מצטיין כאן בזכות ה-Magne-Traction האגרסיבי שלו.

סנואובורד באוסטריה (אישגל, סן אנטון, מאיירהופן, זולדן) – הדרישות מהבורד: ביצועים דינמיים ופריסטייל

אוסטריה מציעה את השילוב המאוזן ביותר: תרבות אפרה-סקי תוססת, תשתיות מודרניות, ושילוב של מסלולים תלולים עם אזורי פרירייד נגישים. אתרים כמו מאיירהופן ידועים גם בפארקי הגלישה המושקעים שלהם. הטופוגרפיה לרוב מגוונת מאוד, עם ירידות תלולות אל העמקים המיוערים.

הגולש באוסטריה נוטה לשלב יותר זמן משחק. המסלולים רחבים ומזמינים תרגילים.

בורד מסוג Directional Twin הוא המלך כאן. הוא מאפשר יציבות בירידות התלולות של סן אנטון, אך המבנה הכמעט-סימטרי שלו מאפשר כניסה לפארקים בביטחון. ה-Capita D.O.A הוא כלי נשק מושלם לאוסטריה – הוא חי, בועט, ומתאים בדיוק לאופי הגלישה האנרגטי של איזור טירול.

מזרח אירופה (בנסקו, אתרי הסקי של צ'כיה) – הדרישות מהבורד: עמידות ויכולת דריסה

אתרים כמו בנסקו נמוכים יותר גיאוגרפית. המשמעות היא תלות גבוהה מאוד בתותחי שלג. שלג מלאכותי הוא דחוס יותר, כבד יותר, ובעל תכולת מים גבוהה יותר משלג טבעי. מחזורי ההפשרה והקפיאה יוצרים בקרים קרחיים מאוד ואחר-צהריים של "סלאש" כבד ורטוב. בנוסף, צפיפות הגולשים במסלול הראשי החוזר לעיירה יכולה להיות מסוכנת.

במזרח אירופה, הציוד עובד קשה. השלג המלאכותי שוחק את הבסיס מהר יותר והתורים הצפופים בגונדולה גורמים לשריטות רבות בחלק העליון ממקלות של גולשי סקי.

ההמלצה היא לקחת בורד עם בסיס Sintered איכותי ועמיד שישמור על מהירות גם בקטעים המישוריים והאיטיים, וליבה שיודעת לספוג זעזועים של גושי קרח. כמו כן, בורד יציב שלא "נזרק" על ידי תלוליות השלג הכבד אחר הצהריים. עדיף להימנע מבורדים עדינים או יקרים מדי אם זוהי החופשה העיקרית שלכם, או לדאוג לכיסוי מגן בעמידה בתורים.

סנואובורד בישראל (בחרמון) – הדרישות מהבורד: רוחב וציפה

החרמון הוא אתר ייחודי ומאתגר. העונה קצרה, השלג לרוב כבד מאוד, רטוב ודביק (בגלל הלחות והטמפרטורה הגבוהה יחסית). תנאי "סלאש" הם הנורמה כאן. בנוסף, כיסוי השלג לא תמיד מלא, ואבנים הן סכנה ממשית לבסיס הבורד.

בשלג הכבד והרטוב של החרמון, שטח פנים הוא חברכם הטוב ביותר. בורד צר ישקע ויתקע בבוץ השלגי.

בורד רחב או Volume Shifted (כמו ה-Orca או ה-Gnu Gremlin) יציף אתכם מעל הסלאש ויאפשר גלישה מהנה גם בתנאים כבדים.

אל תקחו את הבורד החדש והיקר ביותר שלכם לחרמון ביום שבו הכיסוי גבולי. החזיקו בורד ישן או משומש קשות שאין לכם בעיה שישרט, בדיוק לימים אלו.

טווחי המחירים של הסנואובורדים

כעת, כשאנו יודעים מה אנחנו צריכים, השאלה היא כמה זה עולה ואיפה לקנות. השוק הישראלי פועל בתוך בועה כלכלית המושפעת משערי מטבע, מיסים ועלויות שילוח.

להלן חלוקה גסה של רמות המחיר לציוד חדש בחנויות

1. רמת בסיס:
   • טווח מחירים: 1,200 – 1,800 ₪ (בחו"ל: $350-$450).
   • מאפיינים: ליבות עץ פשוטות (לרוב צפצפה בלבד), בסיס Extruded (רך יותר, קל לתיקון אך איטי יותר ודורש פחות שעווה), עיצובים פשוטים יותר.
   • דוגמאות: Burton Ripcord, Salomon Pulse, K2 Standard.
   • הערה: מתאים למתחילים, אך גולש מתמיד "יגדל" מהר מעבר ליכולות של בורד כזה.
2. רמת ביניים:
   • טווח מחירים: 1,900 – 2,600 ₪ (בחו"ל: $480-$600).
   • מאפיינים: הקטגוריה הפופולרית ביותר. בסיסי Sintered איכותיים, שילוב של קרבון או קבלר לחיזוק, פרופילים היברידיים מתקדמים וגרפיקה מושקעת.
   • דוגמאות: Capita D.O.A, Jones Mountain Twin, Burton Process.
   • הערה: בורדים אלו יספקו מענה ל-90% מהגולשים למשך שנים רבות.
3. רמת פרימיום:
   • טווח מחירים: 2,700 – 4,000+ ₪ (בחו"ל: $650-$1,000+).
   • מאפיינים: חומרים אקזוטיים (ליבות קלות במיוחד, טיטניום), טכנולוגיות קצה, בסיסים מהירים ברמת תחרויות. לעיתים מדובר בדגמי Pro-Model ספציפיים.
   • דוגמאות: Burton Custom X, Jones Stratos, Lib Tech Orca, Capita Mega Death.
   • הערה: לא כל הנוצץ זהב. בורד כזה יכול להיות קשיח מדי ובלתי סלחן לגולש שאינו מיומן.

ישראל מול העולם: השוואת מחירים בזמן אמת

בואו נבחן את העלות האמיתית של שלושה דגמים פופולריים, נכון לינואר 2026. ההשוואה כוללת את מחיר המוצר בלבד, לפני עלויות נלוות.

דגם	מחיר ממוצע בארה"ב	מחיר ממוצע באירופה	מחיר ממוצע בחנויות ישראל
Jones Mountain Twin	$580 (2,088 ₪)	€500 (1,950 ₪)	2,500 ₪
Capita D.O.A	$580 (2,088 ₪)	€490 (1,911 ₪)	2,370 ₪
Burton Custom Camber	$680 (2,448 ₪)	€625 (2,437 ₪)	2,900 ₪
Lib Tech Orca	$700 (2,520 ₪)	€600 (2,340 ₪)	3,100 ₪

הערה: שערי המרה מוערכים: 1$ = 3.6₪, 1€ = 3.9₪. המחירים בחו"ל אינם כוללים מיסים מקומיים שעלולים להתווסף בקופה בארה"ב, או שכלולים באירופה (VAT) וניתנים לזיכוי חלקי.

העלויות הנסתרות של היבוא האישי (הזמנה אונליין)

גולשים רבים מתפתים למחיר הדולרי/אירופאי הנמוך ומזמינים אונליין. כאן מחכה לכם הרבה פעמים "הפטיש" של הרגולציה הישראלית ועלויות השילוח. כאשר אתם מזמינים בורד לישראל (שערכו מעל $150), אתם כפופים ל:

1. מע"מ: תשלום חובה של 18% על הערך הכולל של החבילה (מחיר המוצר + מחיר המשלוח + ביטוח).
2. מכס: נכון ל-2026, ציוד ספורט אישי לרוב פטור ממכס ייעודי (מעבר למע"מ), אך יש לוודא סיווג מדויק. עם זאת, אם ההזמנה כוללת ביגוד, ייתכן תשלום מכס נוסף.
3. עלויות משלוח: סנואובורד הוא חבילה חריגה. חברות שילוח גובות לפי "משקל נפחי". משלוח בורד מארה"ב יכול לעלות $100-$150, ומאירופה כ-€60-€80.
4. עמלות שחרור ואגרות: חברות הבלדרות (פדקס, DHL וכו') גובות עמלות שונות ("עמלת שחרור ממכס", "אגרת ביטחון", "דמי טיפול") שיכולות להצטבר ל-150-300 ₪ נוספים ללא קשר למס עצמו.

תחשיב דוגמה (Jones Mountain Twin מאירופה בהזמנת אונליין)

• מחיר בורד: 1,950 ₪
• משלוח: 300 ₪
• ערך לחישוב מס: 2,250 ₪
• מע"מ (18%): 405 ₪
• עמלות חברת שילוח: 200 ₪
• סה"כ עלות סופית: 2,855 ₪

המסקנה המפתיעה: במקרים רבים, הזמנה אונליין של בורד בודד יוצאת יקרה יותר או זהה למחיר בחנות בישראל (שם הוא עולה כ-2,500 ₪), וזאת מבלי לקבל את האחריות המקומית והשירות של יבואן רשמי.

פרק 4: הלוגיסטיקה של הטיסה – איפה נמצא הכסף הגדול באמת?

המשתנה הקריטי ביותר במשוואה הכלכלית הוא לא רק מחיר הבורד בחנות, אלא האופן בו תביאו אותו הביתה. רכישה פיזית בחו"ל מעניקה לכם יתרון פתיחה אדיר בדמות החזר מס של כ-12% בשדה התעופה, מה שיכול להוזיל את מחיר הבורד לכ-1,700 ₪ בלבד, עסקה שנשמעת חלומית. אולם, כאן נכנסת לתמונה מדיניות הכבודה של חברות התעופה שעשויה לשנות את התחשיב: בעוד שטיסה עם חברות תעופה רגילות כמו אל-על (בכרטיסי Classic/Flex) או קבוצת לופטהנזה (Swiss/Austrian) מאפשרת לרוב להטיס את ציוד הגלישה בחינם (במקום מזוודה או בנוסף לה, בהתאמה), מה שמשמר את החיסכון הגדול, הרי שבחברות לואו קוסט כמו איזי ג'ט, וויז או ריינאייר תאלצו להיפרד מ-300 ועד 600 ₪ עבור הטסת הציוד.

המשמעות ברורה: אם אתם טסים בחברת לואו קוסט, עלות השילוח "תאכל" לכם את רוב החיסכון של החזר המס, אך אם אתם טסים בחברה סדירה המאפשרת הטסה חינם, רכישה בחו"ל היא המהלך המשתלם ביותר בפער ניכר.

מה עדיף? לקנות סנואובורד או לשכור?

זוהי הדילמה הנצחית. התשובה אינה חד משמעית ותלויה בפרופיל הגולש שלכם.

מודל "חוק השלוש" (The 3-Trip Rule)

כלל האצבע הזה אומר שאם אתם מתכננים לגלוש יותר מ-3 חופשות (של שבוע כל אחת) במהלך ה-3-4 שנים הקרובות, רכישה משתלמת יותר כלכלית.

המתמטיקה:

• עלות השכרה: שכירת בורד ברמה גבוהה (לא בורד מתחילים שרוט) עולה כ-€120-€160 לשבוע באתרים כמו ואל טורנס.
• עלות רכישה: סט מלא (בורד + ביינדינגס) עולה כ-€700-€900 (כ-3,000-3,500 ₪).
• נקודת האיזון: אחרי כ-6 שבועות גלישה מצטברים, שילמתם על הציוד בדמי השכירות. אם הציוד מחזיק ל-10 שנים, החיסכון עצום.

היתרונות ברכישת בורד

1. עקביות: זהו המפתח לשיפור טכני. כשאתם מכירים את התגובה של הבורד שלכם, את מידת ה"פופ" שלו ואת אחיזת הסכין, הביטחון העצמי עולה. בורדים שכורים שונים זה מזה בכל פעם, והסכינים שלהם לרוב קהות.
2. נוחות ויעילות: אין צורך לעמוד בתור בחנות ההשכרה בבוקר הראשון של החופשה כשכולם לחוצים לעלות להר. הביינדינגס שלכם כבר מכוונים לזווית ולרוחב העמידה המושלמים עבורכם.
3. טכנולוגיה עדכנית: בחנויות ההשכרה, גם בקטגוריות הגבוהות, הציוד לעיתים בן 2-3 עונות. ברכישה אתם בוחרים בדיוק את הטכנולוגיה שמתאימה לצרכים שלכם.

היתרונות בהשכרת בורד

1. לוגיסטיקה פשוטה: טסים עם טרולי בלבד. אין צורך לסחוב תיק ענק ברכבות ובאוטובוסים, ואין דאגות לגבי נזק בטיסה.
2. גמישות: ניתן להחליף בורד באמצע החופשה. אם ירד פאודר מטורף – לוקחים בורד פאודר. אם הכל קרח – לוקחים בורד קשיח.
3. תחזוקה: לא צריך לדאוג לשעווה או השחזת סכינים בסוף העונה.

המלצת הזהב: מודל הביניים

לרוב הגולשים הישראלים (שגולשים שבוע בשנה), ההמלצה הטובה ביותר היא: קנו נעליים וביינדינג, שכרו בורד.

הנעליים הן הפריט החשוב ביותר לנוחות ולהיגיינה. קנו נעליים איכותיות שהותאמו לכם אישית. הן נכנסות למזוודה רגילה, וחוסכות את עלויות ההטסה. את הבורד – שהוא כבד ומסורבל – תשכרו באתר, ואם תתקדמו ותתחילו לגלוש יותר, תקנו בורד בהמשך.

דגמי בורדים מומלצים לרכישה

מתוך עשרות הדגמים שנבחנו, אלו הם המצטיינים בקטגוריות השונות לדעתנו.

Jones Mountain Twin

למי מתאים: לגולש שרוצה בורד אחד שעושה הכל בצורה מעולה.

למה: השילוב של פרופיל CamRock עם קצוות 3D הופך אותו לסלחן וכיפי, אך טכנולוגיית ה-Traction Tech מבטיחה שלא תחליקו על הקרח. זהו ה-Best Seller המוצדק של השנים האחרונות.

Capita D.O.A – Defenders of Awesome

למי מתאים: לגולש האנרגטי שאוהב לקפוץ, לגלוש מהר, ולהיכנס לפארק.

למה: זוכה פרסי העיצוב כבר 7 שנים ברציפות. בורד קליל, בעל תגובה מהירה מאוד ("Snappy"), ועיצוב גרפי שקשה להתעלם ממנו. ב-2026 הוא קיבל שדרוג בליבה שהפך אותו לעמיד עוד יותר.

Lib Tech T.Rice Orca

למי מתאים: לגולש המתקדם שמחפש חוויה ייחודית של פאודר וקארבינג.

למה: הבורד ששינה את החוקים. קונים אותו קצר (3-6 ס"מ פחות), והוא מספק חווית ציפה של סירה עם יכולת חיתוך של סכין מנתחים. הוא רחב, יציב, וממכר.

Yes. Basic

למי מתאים: למתחילים ומתקדמים שמחפשים תמורה מדהימה למחיר.

למה: בורד עם סכין אסימטרית, הצד של העקבים מעוצב אחרת מהצד של הבהונות כדי לפצות על הביומכניקה של הגוף האנושי. זה הופך את הפניות הקשות לקלות יותר.

איפה ומתי כדאי לרכוש סנואובורד?

1. רכישה בארץ (חנויות כמו Offpiste, Ski-Pass)

• מתי: בסוף עונה (מרץ-אפריל) יש הנחות יפות, או בתחילת עונה (נובמבר) כשהמלאי מלא.
• למה כן: אתם מקבלים ייעוץ בעברית ממומחים שמכירים את הצרכים של הישראלים, אחריות מקומית (חשוב מאוד אם הבורד נשבר!), ואפשרות לפרוס לתשלומים. אתם מגיעים לחופשה רגועים עם הציוד ביד.
• למה לא: המחיר הבסיסי לעיתים גבוה יותר, והמבחר מצומצם יותר מאשר בחו"ל.

2. רכישה בחו"ל (במהלך החופשה)

• מתי: במהלך שבוע הסקי שלכם.
• למה כן: בחנויות רבות באתרים ניתן לקחת בורד לניסיון על השלג, ואם מחליטים לקנות – מחיר ההשכרה יורד ממחיר הקנייה. זהו היתרון האולטימטיבי – לא קונים חתול בשק. בנוסף – החזר מס.
• למה לא: מבזבז זמן חופשה יקר על קניות. אם טסים לואוקוסט, ההובלה יקרה.

3. רכישה אונליין מחו"ל (Blue Tomato, Evo)

• מתי: רק במבצעי חיסול קיצוניים (Black Friday או סוף עונה בקיץ).
• למה כן: מבחר אינסופי של מותגים ודגמים שלא מגיעים לארץ.
• למה לא: במחיר רגיל – זה לא משתלם בגלל המיסים והמשלוח. אין אחריות ריאלית (לשלוח בורד שבור חזרה לחו"ל זה סיוט).

לסיכום, אם אתם גולשים מתחילים-בינוניים, קנו בחנויות בישראל. הידע והשירות שלהן שווים את הפרמיה הקטנה שתתווסף למחיר. אם אתם גולשים מתקדמים שטסים בחברות סדירות, רכישה באתר הסקי בחו"ל אחרי שגלשתם כמה פעמים וראיתם כי טוב – היא הדרך החכמה והמקצועית ביותר להתחדש בציוד.

צאו לשלג, שמרו על עצמכם, וזכרו: ציוד טוב הוא זה שיגרום לכם לחייך הכי הרבה על ההר.

פורסם ב:

• מדריכים