בעולם שבו פסגות מושלגות ונופים פראיים מציעים מגוון עצום של אפשרויות לסקי, נשאר רק להכיר את הסגנונות השונים הקיימים כדי לדעת מה יתאים לכם בחופשת הסקי הבאה שלכם, לטעם שלכם, ליכולות ולהעדפות האישיות של כל אחד ואחת מכם. למעשה, כל סגנון של גלישת סקי נוצר כתוצר של שילוב בין התרבות המקומית שהתפתחה עם השנים, טכנולוגיות מתקדמות וציוד ייחודי בו משתמשים באותו איזור.

למשל, באזור סקנדינביה המושלג חלק ניכר מהשנה, התפתח סגנון הסקי הקרוס-קאנטרי. כאן, השילוב של ציוד קל ונוח שנועד לאפשר תנועה חופשית בשטחים פתוחים והתאמה לאקלים הקשה, יצר תרבות סקי ששמה דגש על סיבולת, זרימה טבעית ויכולת לנוע בשלג לאורך זמן.

לעומת זאת, באזורי האלפים באירופה, בעיקר במדינות כמו שווייץ, צרפת ואוסטריה, יש איזורים מוגדרים קטנים יחסית בהם יש שלג ולכן לא התפתחה בהם תרבות של מסעות ארוכים בשלג אלא יותר תרבות פנאי. התרבות המקומית שעוסקת באדרנלין ובחוויות ייחודיות בהרים תרמה להשקעה בתשתיות אתרי הסקי כמו בניית מעליות סקי מתקדמות, מערכות בטיחות ומערכות ליצירת שלג לא טבעי לאיזורים בהם השלג שיורד לא מספיק להיתפס בצורה טובה על המדרון.

מיד נצלול להסבר על סוגי הסקי השונים. אם אחד מהם מסקרן אתכם, נציין איזה ציוד מתאים לו.

סוגי סקי נפוצים

סקי אלפיני (Alpine skiing)

כפי שהזכרנו קודם, סקי אלפיני הוא בדרך כלל סוג הסקי הפופולרי ביותר וכשכולם מדברים על סקי הם מתכוונים לסוג הסקי הזה. באתרי הסקי עולים במעלית סקי (סוג של רכבל) או באמצעים מכניים אחרים כדי להגיע למסלול הנבחר ולאחר מכן גולשים במורד ההר. מסלולים אלו תמיד מסודרים, מסומנים ומפוקחים על ידי צוותי בטיחות. כשגולשים בסגנון הסקי הזה, יש לשמור על המגלשיים מקבילים זה לזה. ברוב אתרי הסקי ניתן לשכור מגלשיים עבים או דקים, ארוכים או קצרים בהתאם לניסיון ולשלג.

סנואובורד (Snowboarding)

בסקי עם סנואובורד הגולש עומד על מגלש יחיד (בניגוד לסקי, שבו משתמשים בשני מגלשיים נפרדים). הגולש מחובר למגלש באמצעות נעליים מיוחדות הנקשרות אליו, כשהרגליים ממוקמות לרוחב הקרש ולא ישר קדימה כמו בסקי. סנואובורד משלב אלמנטים מספורט החלקה על סקייטבורד וגלישת גלים, והוא כולל מגוון סגנונות:

• פריסטייל – התמקדות בביצוע טריקים, קפיצות ופעלולים במסלולים ייעודיים עם רמפות ומכשולים.
• פרירייד – גלישה חופשית באזורים פתוחים ולא מסומנים, עם התאמה לתנאי שטח משתנים.
• אלפיין – גלישה מהירה עם חיתוכים חדים בשלג בדומה לסגנון סקי אלפיני.
• סנואובורד קרוס – תחרות מרוץ בין גולשים במסלול מכשולים.

הספורט התפתח בשנות ה-60 וה-70 וצבר פופולריות אדירה, במיוחד לאחר שהפך לחלק מהמשחקים האולימפיים בשנת 1998. כיום ניתן למצוא מסלולי סנואובורד כמעט בכל אתרי הסקי בעולם.

סקי למרחקים ארוכים (Cross-Country Skiing)

סוג נוסף של סקי שהוא פופולרי מאוד הוא סקי למרחקים ארוכים. קוראים לו בחלק מהמקומות גם סקי נורדי. סקי זה נעשה לרוב בשטחים גבוהים עם גבעות מתונות כך שפני השטח שטוחים בהרבה מזו של סקי אלפיני. סקי נורדי דורש סוג ייחודי של מגלשיים – הם קלים מאוד לתנועה קלה, ומשתמשים במגפיים רכים שאינם מחוברים לקרסול. ישנם שני סגנונות עיקריים של סקי למרחקים ארוכים – קלאסי והחלקה.

• סקי קלאסי (Classic Skiing): בסגנון זה של סקי למרחקים, המגלשיים נשארים מקבילים בזמן שאתה דוחפים את הגוף ומחליקים קדימה. ישנם מסלולי סקי נורדי מסודרים רבים, אך סגנון זה מתאים גם לשטח לא מוסדר.
• סקי החלקה (Skate Skiing): סקי החלקה שונה במעט, מכיוון שהוא מצריך מגלשיים מעט קצרים יותר מאשר סקי קלאסי. כאשר אתם דוחפים את עצמכם קדימה, אתם למעשה "בועטים" מעט את המגלשיים לצד, בדומה להחלקה על הקרח.

סקי אוף פיסט (Off-piste Skiing)

סוג זה של סקי נעשה מחוץ לאזורי הסקי המפוקחים של אתרי הסקי. זהו מונח רחב למדי, שכן הוא כולל כל סקי שמתרחש בהרים על מסלולים לא מוסדרים. ישנם כמה סוגים שונים של סקי שטח פתוח, אך כולם דורשים רמת סקי בינונית-גבוהה ומעלה על מנת לשמור על בטיחות. הסוגים העיקריים הם:

• טיפוס אלפיני (Alpine Touring): מכונה בקיצור AT, סקי זה משתמש במנגנון חיבור מיוחד למגלשיים שניתן לעבור איתו בין מצב עקב חופשי למצב עקב נעול, כך שניתן לעלות עם עקבים משוחררים ולגלוש למטה בסגנון דומה לסקי אלפיני.
• סקי טיפוס הרים (Ski Mountaineering): בסקי טיפוס הרים המטרה היא להגיע לפסגת ההר ולאחר מכן לגלוש חזרה למטה. מי שעוסק בסקי זה משתמש לעיתים קרובות בציוד AT כדי להגיע לפסגה, אך בנוסף עליו להצטייד באביזרים כגון קרמפונים למגלשיים ולמגפיים, חבלים וגרזני קרח.
• מסלול מבקתה לבקתה (Hut-to-Hut): כשמו כן הוא, סקי זה משלב אלמנטים של סקי אלפיני, סקי למרחקים ארוכים וסקי שטח פתוח, והכל כדי להגיע מבקתה אחת לאחרת. לרוב מדובר במסע של מספר ימים ולכן הוא מיועד לגולשים מנוסים יותר.
• סקי הליקופטר (Heli-Skiing): סגנון נוסף של סקי שטח פתוח, כפי ששמו מרמז, כולל הגעה לנקודות גלישה באמצעות מסוק. בסקי זה נוחתים באזורים חסרי נגישות ולא מפוקחים בהרים. סוג סקי זה מיועד לגולשים מנוסים בלבד שיכולים להתמודד עם שלג טרי ומסלולים תלולים, קניונים צרים ואזורים פתוחים ועמוקים.

סקי טלמרק (Telemark Skiing)

בדומה לסקי אלפיני, בסקי טלמרק גולשים במורד ההר, אך במקום שהעקב יהיה מחובר למגלשיים, הוא נותר חופשי. מה שמגדיר סקי זה הוא בעיקר אופן הפנייה – הפניות מתבצעות על ידי כריעה עמוקה תוך כדי הגלישה. גרסה זו דורשת הרבה יותר איזון ומיומנות מסקי רגיל. היתרון הוא שהשיטה מאפשרת גמישות רבה יותר לגולש. סוג זה של סקי מצריך שימוש במגלשיים המתאימים לשטח פתוח.

סקי חופשי (Freestyle Skiing)

צורת סקי זו כוללת ביצוע תרגילים אקרובטיים שונים, כגון קפיצות ופעלולים אוויריים. סקי חופשי נעשה לרוב באתרי סקי בעלי מסלולים ייעודיים לכך. כיום הסוג הזה נחשב לספורט תחרותי עם הקטגוריות הבאות:

• קפיצות אוויריות: ניקוד על פי הביצוע של הקפיצה והנחיתה.
• סקי בלט: זהו ריקוד על מגלשיים, בדומה להחלקה אמנותית. הסגנון כולל סיבובים, קפיצות ותרגילים כוריאוגרפיים. אמנם הוא כבר לא נפוץ בתחרויות, אך היה פופולרי מאוד בשנות ה-70 וה-80.
• מסלול תלוליות: גלישה על מסלולים מלאים בתלוליות קטנות.
• קפיצה לגובה: כולל סיבובים, טוויסטים ומצבים אוויריים שונים.
• תלוליות זוגיות: תחרות בין שני גולשים ראש בראש במסלול תלוליות.

סקי מהיר (Speed Skiing)

סקי מהיר הוא ענף תחרותי המתמקד בגלישה במהירויות גבוהות במיוחד במסלולים ישרים ותלולים. הגולשים בו יכולים להגיע למהירויות של מעל 200 קמ"ש!

סקי מותאם (Adaptive Skiing)

הסוג האחרון שנדון בו הוא סקי מותאם, שנועד לאפשר לאנשים עם מוגבלויות פיזיות להשתתף בספורט באמצעות ציוד מיוחד המותאם לצרכיהם. מציוד כמו מונוסקי ועד מגלשי ישיבה, אתרי סקי רבים מציעים כיום תוכניות סקי מותאמות.

פורסם ב:

• מדריך

מתוייג ב:
מדריכים